<h1>לקוטי תוס' רבינו פרץ — סנהדרין</h1>
<h2>דף כט:</h2>
[סנהדרין נ"א ע"א] כר' אלעזר דאמר פנוי הבא על הפנויה עשאה זונה. ואי לאו גזירה שוה הוה אמינא דאפילו פנויה קרי בה לזנות. וא"ת והא פירשנו לעיל דהאי תנא קסבר כר' עקיבא דדריש בת ובת, ור' עקיבא סבר דזונה זו מופקרת לכל, וא"כ בלאו גזירה שוה נמי היכי מצי למימר דפנויה בשריפה, הא לזנות כתיב, ופנויה לאו זונה היא. וי"ל דלר"ע נמי מ"מ לא בעי שתהא אשת איש, ואם כן, אי לאו ג"ש, הו"א דכי הפקירה עצמה ב' או ג' פעמים תהא בשריפה, דלזנות קרינא בה, לכך אתיא ג"ש לומר דאינה נשרפת עד שתהא בזיקת בעל. עוד י"ל דלמאי דפירשנו לעיל ניחא, דהאי תנא, היינו ר"ש, לא סבר לה כר"ע, אלא מדרשא דבת ובת, ומפנוי הבא על הפנויה סבר לה כר' אלעזר. והר"ר יהודה משמויי"ש פירש, דכי היכי דבבת ישראל הויא זונה לר' אלעזר, בבת כהן הויא זונה לכו"ע, כדמוכח לקמן [עמוד ב' ועי' לעיל נ' ע"ב תוד"ה ת"ל]. תלמידי הר"פ ז"ל.
